ההתנגדויות שבתוכנו - לי ברלין משתף מהטיפול אצל יוחאי ישראלי

ההתנגדויות שבתוכנו- לי ברלין (שם בדוי לשן שמירת פרטיות), מפגש מס' 6

"בהתחלה עלתה שאלה: למה אני פה. או, מדויק יותר, מה אני מחפש לעשות אחרת - כדי לקחת את החיים למקום של יותר הגשמה. חשבתי רגע. ועוד קצת. ועוד קצת. באמת שאלה טובה. זה לא שרע לי עכשיו, או שאני לא גאה במה שעשיתי, אבל ברור שלא מיציתי. למעשה אני עוד בהתחלה. ובאופק מחכה שמש שכל קרן בה תאיר לי הפתעה.

למשל, אני אוהב לכתוב. במילים מודפסות להעביר מסרים ותחושות. לרגש. להצחיק. לכשף אותיות. ואז לפזר ולהפיץ טקסטים לאלף כיווני רוחות. בלי לדעת לאן יגיע. ומה יהיו התוצאות. אז זה, בניסוח זה ואחר, מה שאני אומר ליוחאי. ועל זה עכשיו עובדים.

לעצום עיניים. להתרכז. לקחת נשימה עמוקה. להגיד לעצמי: איך זה ירגיש אם אהיה כותב שהטקסטים שלו יפליגו למרחקים. להיות קשוב להתנגדויות מבפנים. ואז, אחרי שמזהים, מטפלים.

תחושות עולות. הרגשת מועקה. צריבה בצד. אי נוחות בבטן התחתונה. כל אלה הם סימנים. תפקידם להסביר שמשהו שמתחולל, כלומר נאבק, אצלי מבפנים. מה התחושות האלה, ולמה הן ככה מבעבעות? את השאלה הזו אני מפנה ליוחאי, כשאנחנו יושבים פנים אל פנים, אחרי שאני קם ממיטת הטיפולים.

המערכת שבתוכנו, שמפעילה אותנו, היא אחת", הוא מסביר, "הרבה גורמים פועלים בה, דברים נחבאים שלא צפים אל אזור המודעות. לעיתים קרובות אלה התנגדויות. אנחנו עובדים על התחושות שאותן התנגדויות מחוללות, בלי לדעת מה הן אומרות. לנסות להבין את תת המודע בעזרת המודע זו כרוניקה של כישלון ידוע מראש. ולדעתי יש בזה הרבה מאוד יהירות. לכן השיטה לא עובדת ככה".

אז בעצם, אני שואל, אנחנו עובדים עם המערכת על עצמה. "בדיוק", הוא משיב, "זה חלק מהחדשנות ששיטת השער מביאה. פעם, בשלב אחר בחיי, עבדתי עם שיטות שהיו בהן יכולות טובות להציץ אל התת מודע. רק שתמיד היה חלקי. כי עדיין, גם אם אני רואה, זה כבול בפרשנות. זה מתורגם על ידי הגוף שלי, המחשבות, ההתניות. ובסוף, אתה תראה רק חלק מהמציאות.

"הדבר היחיד שמנהל הכל, כל הזמן, זו המערכת שלנו. היא רואה ויודעת הכל. עליה צריך לסמוך. אז כן, אנחנו רותמים את המערכת כדי לעבוד על עצמה. מלמדים אותה מי בעל הבית, ואת מי היא נועדה לשרת. כלומר אותנו. אותך.

זה לא מובן מאליו. רוב בני האדם מתנהלים כשהמערכת היא ששולטת בהם. שיטות רוחניות שונות אומרות: תמצא את בעל הבית. וזה בעצם מה ששיטת השער עושה. היא מחזירה אוותנו, כלומר את בעל הבית, לתמונה".