נונימית משתפת בסשן טיפולי שעשתה בשיטת השער לגמילה מעישון: ""הראה לי איך זה היה מרגיש ואיך זה היה מכל שאר הבחינות וההיבטים אם לא אעשן כלל, לא ארצה סיגריה לא כשאני לבד ולא כשאני בחברה..."
בקשה פשוטה נכון? מי לא היה רוצה להיגמל מעישון. הרגל כל כך מגעיל. התמכרות לניקוטין.
מי ידע שבעצם הבקשה להיגמל מעישון תפתח תיבת פנדורה?
מי ידע? יוחאי, ואולי מי שעובד לפי השיטה שלו, ידע.
כמה מחשבות, כמה קישורים מגוחכים וכמה חיבורים נעשו בין הסיגריה, הטבק המגולגל הזה לחיים.
סיגריה כתחושת שייכות, סיגריה כדי להרגיש בחברה. סיגריה כחיבור לאנשים שהסיגריה הייתה סמל בידם והם אינם עוד וכדרך מעוותת לשמור עימם על קשר. סיגריה כהימנעות מתחושות לא נעימות, סיגריה כבריחה, סיגריה כקושי עם שעמום, עם אינטימיות, עם חוסר שליטה, עם חוויה של חוסר ידיעה. סיגריה כשצריך להתמודד עם החוויה שאולי כרגע אין פתרון. סיגריה כדרך להירגע.
סיפורים שסיפרתי לעצמי שאני צריכה את הסיגריה כי היא משפיעה עלי לחיוב במערכת העיכול כשלמעשה הייתי צריכה ללמוד לעכל בלעדיה. לאפשר לעצמי להשתחרר, להירגע, ואפילו לאבד שליטה.
זה אולי היופי הגדול ביותר בדרך הזו שהיא עוזרת לנו למצוא את החיבורים שאנחנו עושים. חיבורים שחלקנו לא מודעים להם כלל. חיבורים שלא תמיד יש להם הגיון. חיבורים שנשענים על חוויות שלנו לאורך החיים, וחלקם אנחנו לא תמיד זוכרים. היא עוזרת לנו למצוא את החיבורים ולא פחות חשוב מכך היא עוזרת לנו לפרק אותם. לנו במודע ולנו דרך הגוף, גם אם לא הבנו את החיבורים עד הסוף.
כי למעשה זה לא ממש משנה עם איזה קושי נבוא או במה נבקש לטפל. בסוף נגיע לבסיס שלנו, זה שמכוון אותנו ומגביל אותנו.
אם נסכים להישאר שם מספיק זמן, אולי אפילו לכאוב ולבכות, אם נמשיך לנסות, נפרק את הקושי וככה נוכל להיגמל, להיות חופשיים."
שיטת השער עובדת על כ ל הקישורים הלא מודעים ששייכים לנושא עליו עובדים. הסשן ששתפה אתנו אותה אשה מדגים נפלא בעיני איך עובדת שיטת השער. מדובר באשה שלמדה את הקורס הראשון - "המפתח לשער שבתוכנו" שמלמד טיפול עצמי.