• יוחאי ישראלי

לפתוח את הלב - לי ברלין משתף מהטיפול אצל יוחאי ישראלי

לי ברלין (שם בדוי לשמור על הפרטיות), מפגש מס' 3


"אני שוכב עכשיו על הגב ועוקב אחר פעימות הלב. וזה מוזר. הוא היה שם גם קודם, כלומר הלב. בוודאות היה שם קודם. אבל עכשיו אני פתאום מרגיש אותו. פועם בעוצמה. שולח ליטרים של דם ואנרגיית חיים אל כל הכיוונים. מתרחב לי בחלל הגוף, מעבר לממדיו ולשטח המוקצה לו, עם כל פעימה.


יש פה אירוע. איך זה בעצם קרה? אני משחזר. יוחאי ישראלי, האיש ההוא משיטת השער, ביקש שאחזור אחרי המשפט הבא. "בדעה ברורה ובכוונה צלולה אני מבקש לבטל התחייבויות, נדרים ושבועות שמונעים ממני לפתוח את הלב". נשמע כמו טקסט פשוט, אבל תוך רגעים יתברר שיש בו חתיכת אפקט. והוא מלא השפעה. זה לא המשפט היחיד שאני מתבקש לחזור אחריו וגורם לי בחלל החזה למעין סערה. למעשה הוא האחרון בסדרה של אמירות, שנערמות בפנים הנפש ומחוללות את שלהן, מסירות או מערימות, לבנה אחרי לבנה.


את המפגש היום התחלנו, או למעשה המשכנו, בעבודה על דברים באמת קטנים. אתם יודעים, אהבה עצמית וקבלה. כאלה עניינים. ועל הדרך, התחברות לרגשות שבפנים. יש פה תהליך אמיתי של חקירת הגוף, הרגשות הסמויים. אבל קודם שוכבים, ולפי ההנחיה של יוחאי, מקשיבים לקולות שצפים.


שיטת השער מציעה תהליך מובנה של הפניית שאלות אל עצמי, והקשבה למה שתכף יבעבע מפנים. והינה, בזה אחר זה, אמירות ששמענו, אמונות שאימצנו, קביעות שקבענו, נטלים שמכבידים, כאילו מאליהם, אל פני השטח צצים. למשל רגשות אשמה. למשל שיפוטיות. למשל ריצוי אחרים. ומול אלה, בטכניקה של הסרת התחייבויות ואמונות מגבילות מהמערכת - נדרשת עבודה. כלומר, ובמילים ברורות יותר, הסרת שאריות או גרורות לא מועילות מהתת מודע.


ולא רק אמירות וקביעות עולות. אלא גם תחושות שאי אפשר להסביר במילים או למסגר באותיות. ואחרי עוד ועוד סשנים כאלה, של הסרת מגבלות, ותוך כדי נשימות עמוקות, קורים דברים לא צפויים. הגוף, מסתבר, מתחיל להגיב בלי לחכות להוראות. רעידות, עליות, ירידות, תזוזות. אני מרגיש איך פיזית, מבית החזה ולא רק משם, עוזבות אותי אנרגיות ישנות, משאות, שיירי חיים שהיו אמורים להיפלט ואיכשהו נדבקו לדפנות. ועכשיו אל עבר הגלקסיה מרחפות."